1ורבה אמר: הסדר צריך להיות יהנ"ק — יין, הבדלה, נר, קידוש. ברכת יין תחילה, אחריה הבדלה וברכת הנר, וקידוש לבסוף. ולוי אמר: הסדר הוא קני"ה — קידוש, נר, יין, הבדלה. ורבנן אמרי וחכמים אמרו: הסדר הוא קינ"ה — קידוש, יין, נר, הבדלה. מר בריה בנו של רבנא אמר: הסדר הוא נקי"ה — נר, קידוש, יין, הבדלה. והחכם מרתא אמר משמיה משמו של ר' יהושע: ניה"ק — נר, יין, הבדלה, קידוש, הבדלה.2ועוד בענין זה שלח ליה לו אבוה אביו של שמואל, אבא בן אבא, מכתב שאלה לרבי: ילמדנו רבינו, סדר הבדלות היאך, כשחל יום טוב במוצאי שבת. שלח ליה לו רבי בתשובה: כך אמר ר' ישמעאל בר ר' יוסי שאמר משום אביו שאמר משום משמו של ר' יהושע בן חנניה הסדר הוא: נהי"ק — נר, הבדלה, יין, קידוש.3ומסבירים, אמר ר' חנינא: משל שיש בו להסביר את שיטת ר' יהושע בן חנניה למלך שיוצא מן העיר ואפרכוס השר הממונה על המחוז נכנס, שמידת דרך ארץ היא שבתחילה מלוין את המלך מפני כבודו כדי להפרד ממנו ואחר כך יוצאים לקראת אפרכוס, לקבל פניו. וכמו כן יש להקדים את סדר ההבדלה שהיא פרידה מן השבת ולבסוף קידוש של יום טוב שקדושתו ומעלתו אינה כשל שבת.4ושואלים: מאי הוי עלה מה היה עליה על הלכה זו, ומה נפסק הלכה למעשה? אף בכך נחלקו אמוראים, שאמנם הסכימו לקבל להלכה את שיטת רב שבאופן עקרוני קידוש קודם להבדלה, אבל כיון שלא גלה דעתו מה עושים ברוב ימים טובים שיש להוסיף בהם גם ברכת "זמן", אביי אמר: הסדר הוא יקזנ"ה — יין "בורא פרי הגפן", קידוש על החג, זמן "שהחיינו" על החג, נר "בורא מאורי האש", והבדלה. ורבא אמר: הסדר הוא יקנה"ז — יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן. ומסכמים: והילכתא והלכה כשיטת רבא בענין זה.5א בנושא זה של הבדלה מסופר: רב הונא בר יהודה איקלע לבי הזדמן לבית רבא, אייתו לקמייהו הביאו לפניהם לאחר יציאת השבת מאור נר ובשמים. בריך ברך רבא על הבשמים ברישא בראש והדר ואחר כך על המאור. אמר ליה לו רב הונא בר יהודה: והא והרי בין לשיטת בית שמאי ובין לשיטת בית הלל שנחלקו בסדרים אלה סבורים כי מאור ברישא בראש והדר ורק אחר כך מברך על הבשמים.6ומאי ומה היא ההלכה שבה נתפרש דבר זה, דתנן שהרי שנינו במשנה, בית שמאי אומרים: כשצריך לומר גם ברכת המזון וגם הבדלה ויש לו כוס יין אחת בלבד, סדר הברכות הוא נר, וברכת המזון, בשמים, והבדלה. ובית הילל אומרים: נר, ובשמים, וברכת המזון, והבדלה. ומכל מקום שניהם מסכימים כי נר תחילה!7עני ענה רבא בתריה אחריו ואמר כמשלים את דבריו: משנה זו כדברי ר' מאיר. אבל ר' יהודה אומר: לא נחלקו בית שמאי ובית הילל על המזון שהוא בתחלה ועל הבדלה שהיא בסוף,8על מה נחלקו — על המאור ועל הבשמים. בית שמאי אומרים: ברכת מאור תחילה ואחר כך ברכת בשמים, ובית הילל אומרים: ברכת בשמים תחילה ורק אחר כך ברכת מאור. ואמר ר' יוחנן: נהגו העם כבית הילל ואליבא ועל פי שיטת ר' יהודה, וכך נהג רבא.9ב ועוד בדיני קביעות לסעודה ולברכה. מסופר: רב יעקב בר אבא איקלע לבי הזדמן לבית רבא לסעודת שבת, חזייה דבריך ראהו שהוא מברך "בורא פרי הגפן" אכסא קמא על הכוס הראשונה בתוך הסעודה, והדר בריך אכסא דברכתא, ואישתי וחזר וברך על כוס ברכת המזון, ושתה. אמר ליה לו: למה לך כולי האי כל זה לברך עוד ברכה נוספת? הא בריך לן מר חדא זימנא הרי כבר ברך לנו אדוני על היין פעם אחת ובברכה ראשונה זו פטר כל יין ששותה לאחר מכן! אמר ליה לו: כי הוינן בי ריש גלותא הכי עבדינן כאשר היינו סועדים בבית ראש הגולה כך היינו עושים משמע שכן הוא מנהג חכמים.10אמר ליה לו: תינח בי ריש גלותא דהכי עביד נניח בבית ראש הגולה שכך עושים, שספק מייתי לן מביא לנו יין נוסף ספק לא מייתי לן מביא לנו, שאנו תלויים בדעת בעל הבית. וכיון שכך, כל כוס וכוס צריך לברך עליה לעצמה. הכא, הא מנח כסא קמן ודעתן עילויה כאן, הלא מונחת הכוס לפנינו ודעתנו עליה לשתותה לאחר המזון, ומה טעם לברך שנית? אמר ליה לו: אנא עבדי אני עשיתי כשיטת תלמידי רב, כמסופר: רב ברונא ורב חננאל תלמידי רב הוו יתבי בסעודתא היו יושבים יחד בסעודה11קאי עלייהו עמד עליהם לשמשם רב ייבא סבא הזקן. אמרו ליה לו: הב לן וניבריך הבה ונברך. לסוף שסיימו סעודתם התחרטו ואמרו ליה לו: הב לן ונישתי הבה ונשתה עוד יין, אמר להו להם: הכי כך אמר רב כיון דאמריתו הב לן וניבריך, איתסרא לכו למישתי שאמרתם הבה ונברך, נאסר לכם לשתות עוד. מאי טעמא מה טעם הדבר, דאסחיתו דעתייכו שהסחתם את דעתכם מלשתות עוד. ולכן אם רצונכם לשתות יין לאחר מכן, יש לכם צורך לברך שנית "בורא פרי הגפן".12מסופר: אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי היו יושבים בסעודה, וקאי עלייהו ועמד עליהם לשמשם רב אחא בריה בנו של רבא, אמימר בריך על כל כסא וכסא ברך על כל כוס וכוס של יין לחוד, ומר זוטרא בריך אכסא קמא ואכסא בתרא בירך על כוס ראשונה ששתה בתוך הסעודה ועל כוס האחרונה ששתה לברכת המזון, רב אשי בריך אכסא קמא, ותו ברך על הכוס הראשונה, ושוב לא בריך.13אמר להו להם רב אחא בר רבא: אנן כמאן נעביד אנחנו כמי נעשה? שהרי ראינו שלוש דרכים בהלכה זו! אמימר אמר: נמלך אנא אני ואין זו הלכה כללית, משום שבשעת שתיית כוס ראשונה לא התכוון לשתות כוס נוספת, וכאשר שתה כוס אחרת היה זה משום שהתחרט, וכיון שהסיח דעתו מלשתות לאחר שתיית כוס ראשונה — חייב לברך שנית. מר זוטרא אמר: אנא דעבדי אני שעשיתי כשיטת תלמידי רב, שלאחר שמתכוננים לברך ברכת המזון, הרי זו הסחת דעת גמורה ושוב אין ברכה שבתוך המזון פוטרת יין שלאחר ברכת המזון.14ורב אשי אמר: לית הילכתא אין הלכה כשיטת תלמידי רב, והוכחה לדבר משיטת רב עצמו דהא שהרי יום טוב שחל להיות אחר השבת, ואמר רב: סדר הקידוש הוא: יקנ"ה — יין, קידוש, נר, הבדלה. ונמצא שלמרות שעושה קידוש לאחר ברכת היין ומפסיק על ידי כך בין ברכה זו להבדלה אינו מתחייב שוב לברך על היין שלפני ההבדלה! ואם כן, הוא הדין גם לשתי כוסות יין, של קידוש ושל ברכת המזון, שאין צריך לברך בשנית על זו של ברכת המזון.15ודוחים: ולא היא, התם שם כאשר התכונן לברך על המזון כבר עקר דעתיה ממשתיא דעתו מלשתות עוד, הכא כאן בקידוש והבדלה לא עקר דעתיה ממשתיא עקר דעתו מלשתות.16א לאחר פירוט זה של שיטת תלמידי רב חוזרים לסיפור המעשה ברב יעקב בר אבא שביקר את רבא. כי מטא לאבדולי, קם שמעיה ואדליק אבוקה משרגא כאשר הגיע הזמן להבדיל עמד שמשו של רבא והדליק אבוקה מן הנר. אמר ליה לו רב יעקב בר אבא: למה לך כולי האי כל זה, הא מנחא שרגא הרי מונח הנר ויכול אתה לברך ברכת המאורות על הנר! אמר ליה לו רבא: שמעא מדעתיה דנפשיה קא עביד השמש מדעת עצמו עשה ולא שאל לדעתי. אמר ליה לו רב יעקב: אי אם לא שמיע ליה מיניה דמר היה שומע מאדוני שכן הלכה, לא הוה עביד היה עושה כן מדעת עצמו, ובודאי נהג כהוראותיך! אמר ליה לו רבא: וכי לא סבר ליה מר סבור אדוני כמקובל כי אבוקה להבדלה — מצוה מן המובחר היא ולכן הידר מטעם זה להדליק אבוקה.17פתח רבא ואמר בנוסח ההבדלה: "המבדיל בין קודש לחול בין אור לחשך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה" אמר ליה לו רב יעקב: למה לך כולי האי כל זה והא והרי אמר רב יהודה אמר רב אמירת "המבדיל בין קודש לחול" בלבד זו היא הבדלתו של ר' יהודה הנשיא, ואם כן מדוע לא תסתפק בכך?18אמר ליה לו: אנא כהא סבירא לי אני כשיטה זו סבור אני שאמר ר' אלעזר אמר רב אושעיא: הפוחת ומקצר בנוסח ההבדלה לא יפחות משלש הבדלות והמוסיף ומאריך בהבדלות רבות יותר כנוסחות שלפנינו לא יוסיף על שבע. אמר ליה לו רב יעקב לרבא:
